סמל אליהו אזולאי
פלוגה מ גדוד 257

אליהו (אלי), בן אסתר ואשר (מסעוד), נולד ביום י"ט בתמוז (תשי"ב 12.7.1952) בירושלים. חינוכו היסודי של אלי היה על טהרת היהדות והמסורת. תחילה למד בבית-הספר היסודי "נוה יעקב" לאחר מכן שילב בחייו את הלימוד ואת המעשה. אלי למד בבית-הספר התיכון-המקצועי "אורט" במגמת חשמלאות בנין, שם היה תלמיד חרוץ וממושמע, שהתייחס ללימודים ברצינות רבה. בו בזמן עבד גם במקצועו כחשמלאי-בנין. אלי זכה באהבת-חברים שאין דוגמתה. כל חבריו אהבו אותו ורצו בחברתו. אהבתו לזולת התבטאה בנכונותו תמיד לעזור לכל אדם. אלי היה חדור אהבה עזה למולדת וגדולה הייתה שאיפתו לשרת ביחידת "משמר הגבול". אליהו גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות הוסמך כטען-קשר בטנק. אלי היה חייל ממושמע, היטיב לבצע את המוטל עליו והיה מסור לתפקידו. הוא שימש דוגמה לחבריו ברוח ההתנדבות וברגש האחריות שלו. חבריו מעידים עליו, שהיה מוכן לוותר לטובת הצדק ולמען הזולת, אף-על-פי שבדרך כלל נפגע מכך. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר בצה"ל, למד את מלאכת ההסרטה ועסק בה, נוסף לעבודתו כחשמלאי, כדי לעזור בפרנסת הבית. במלחמת יום הכיפורים לחם אלי בחזית סיני, בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בשעות הערב, נלחמו אליהו וחבריו על "חמוטל" בגזרה המרכזית, והטנק שלו נפגע. חבריו שמעו בקשר, כי אלי וחבריו יצאו להילחם ברימונים במצרים, שעלו על הטנק שנפגע. בתחילה נחשב נעדר, לאחר זמן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו תרמו ספר תורה להנצחת זכרו