דורי (פרדי), בן סבינה וסלומון, נולד ביום י"ב בסיון תש"ט (9.6.1949), בבוקרשט שברומניה. כשהיה בן שנה עלתה משפחתו לארץ וקבעה את מושבה ביפו. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר הצרפתי ביפו ושנתיים למד בבית-הספר התיכון "סוקולוב". בשל מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, החליט לנטוש את לימודיו הסדירים כדי לעבוד ולסייע בפרנסת הבית. הוא החל לעבוד בחברת "אמקור", ובשעות הערב למד את מקצוע האלקטרוניקה. בשעותיו הפנויות בילה בחברת ידידיו מתנועת הצופים, שיחק בכדורגל וקרא ספרים. לכינויו "פרדי" זכה בבית-הספר הצרפתי. דורי היה בן טוב ומסור להוריו ונתן להם את כל אשר השתכר, עד שלעתים היו צריכים לאלץ אותו שישמור לעצמו מעט כסף כדמי כיס. דורי גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס מקצועות טנק ובמלחמת ששת הימים לחם כשריונאי בחזית הדרום. בספטמבר 1970, לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר ויצא לחיים האזרחיים, החל לעבוד כאיש-בטחון בשדה התעופה לוד, ולאחר מכן התפרנס כמתווך דירות. ביולי 1973 נשא לאישה את עדנה חברתו, והזוג הצעיר החליט לבנות את ביתו בעיירת פיתוח דווקא, ועבר להתגורר באילת, שם עבד דורי כאיש תחזוקה במלון. "דורי היה בעל חם-לב", מספרת אשתו, "וכל מעייניו היו בגידול המשפחה ובהתארגנות בחיים. הוא עבד קשה, מתוך מטרה לבנות לנו בית, כדי שברבות הימים יוכל ליהנות מפרי עמלו". במלחמת יום הכיפורים שירת דורי כנהג-טנק בגדוד "מחץ" בחזית הדרום. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), בהתקפה על "חמוטל", נפגע הטנק שלו ודורי נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן בשם גלעד-דורי, שנולד שבוע לפני קבורתו, אב, אם, אחות ושני אחים. במכתב תנחומים שנשלח למשפחה כתב מפקדו: "דורי גילה אומץ לב וקור רוח במהלך הקרב. הוא היה בין החיילים המסורים של היחידה ומותו הוא אבדה גדולה לכולנו"; שר-הביטחון דאז, משה דיין כתב: "דורי היה חייל מצוין וחבר מסור. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו".