סמ"ר חנן סרי
פלוגה ח גדוד 599
חנן (חנניק, פוסטו), בן טובה ואשר, נולד ביום ו' באב תש"ח (11.8.1948) בקיבוץ בארי. הוא למד בבית-הספר היסודי בעין-דור, המשיך בלימודיו במוסד החינוכי "תבור" בקיבוץ, ואחרי-כן למד בבית-הספר להנדסאים בטכניון בחיפה, במגמה להנדסת מכונות. כתלמיד הצטיין חנן במקצועות הריאליים. הוא נמשך לתחום המכניקה, ונהג תמיד לפרק מנגנונים ולהרכיבם. תמיד טרח ועמל לשכלל וליעל והיה בונה כלי עבודה ממנועים, מחלקי מכונות וגרוטאות שמצא בחצר המשק. בשעות הפנאי שלו הרבה לעסוק בהרכבת דגמי מטוסים, שנתפרסמו בחוברות של חיל-האוויר. הוא למד לשקוד על עבודת ההרכבה בסבלנות רבה והוציא מלאכה נקייה ומדויקת מתחת ידיו. כל מה שהיה קשור בתעופה משך את לבו ובספרייתו היו ספרים בתחום זה על כל ענפיו. פרויקט הגמר שבחר בו היה "שולחן הרמה הידרולי". חנן היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", והרבה לעסוק בספורט השחייה והריצה. הוא השתתף בצליחות הכנרת ובמירוצים רבים. הוא אהב מוסיקה ִ מוסיקת פופ ומוסיקה קלאסית, ובעיקר אהב להקשיב לשירתם של חוה אלברשטיין, ז'אק ברל ולהקת החיפושיות. כן אהב לטייל ברחבי הארץ, והיו לו ימים קבועים שהלך עם חבריו לדוג דגים. חנן היה ישר לב וכן, ולחם בהתמדה וללא פשרות לצדק ולאמת. ללא ליאות היה מתווכח עם חבריו, ומבקש בעקשנות רבה להוכיח את צדקתו. הייתה בו תמימות ונפש רגישה, אך עם זאת היה ביקורתי ללא סייג, ולחם בתקיפות בכל עניין שנראה לו טעון תיקון בחיי הקיבוץ.הוא היה חברותי, אוהב אדם, רגיש לסבל הזולת ומוכן תמיד לסייע לכל אדם שפנה אליו בבקשת עזרה. חנן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון" ובקורס למפקדי טנקים. הוא התחיל להשתלם גם בקורס לקצינים, אך בגלל מחלת המלריה נאלץ להפסיקו. בימי מלחמת ההתשה שירת בקו התעלה ופעמים אחדות נפגע הטנק שלו, אך הוא ניצל בנס. במלחמת יום הכיפורים השתתף חנן בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. כשהגיע לחזית התעלה לא נמצא לו טנק והוטל עליו לתקן טנקים פגועים, שפונו משדה הקרב. הוא הפציר הרבה במפקדו, עד שנענה לו והפקידו על אחד הטנקים. אולם כשהגיע קצין חדש לחזית ונצטווה לרדת מן הטנק, התנדב לשרת בו כנהג. בקרב שהתחולל בליל הצליחה בכ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), בצומת "טרטור"-"לכסיקון", נפגע הטנק שלו מאש נ"ט, וחנן נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ עין-דור. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, זיכרונות ותצלומים.